החלטה בתיק ת"ק 16180-07-12

1.    הפרקליטות, בשם הנתבע 3 (להלן: "השופט"), הגישה בקשה לסילוק התביעה על הסף בטענה כי מדובר בהחלטות שיפוטיות ולפיכך השופט חסין בפני תביעה כזו.

2.    להבהרת התמונה להלן תמצית הרקע העובדתי:

התובעים בכתב התביעה עתרו לפיצוי בגין שלושה דו"חות חניה שניתנו לתובע:

לעניין דו"ח חנייה מיום 31.01.10 (להלן: "הדו"ח הראשון") טוענים התובעים כי הדו"ח נרשם בהתייחס לרכב שכלל אינו שייך לתובע, וכי כל הנתבעים (המבקש והמשיבים הפורמליים) אחראיים להתנהלות הלקויה הנובעת מכך. כנגד השופט טען התובע כי הוא " חייב אותי בדין שלא כדין על דוח זה. תוך התעלמות בוטה מהוראות החוק ראיות מזויפות ועדות עד התביעה." על החלטה זו של השופט הגיש התובע ערעור שנדון בתיק עפ"א 38963-05-12, וביום 09.07.12 ניתן פסק דין הדוחה את הערעור.

 לעניין דו"ח חנייה מיום 16.07.10 (להלן: "הדו"ח השני") טען התובע כי פנה למחלקת הפיקוח של העירייה על מנת לבדוק את חוקיות הדו"ח, בסמוך לאחר קבלתו, אך לא קיבל את מבוקשו. כנגד השופט נטען לעיין דו"ח זה כי הוא " בשיטת חייב ככל יכולתך המשיך בדרכו והתעלם... הפר כל עתיקה משפטית סירב להחזיר לי חומר זה וחשף אותו לעיני כול...". [ההדגשות ושגיאת האיות במקור - ר.ה.] התובע לא הגיש ערעור על החלטה זו, ולפיכך היא הפכה חלוטה.

באשר לדו"ח החנייה השלישית אין טענות כנגד השופט.

3.    לאחר קבלת הבקשות לסילוק על הסף הוריתי על קבלת תגובת התובע, אך בתגובתו לא התייחס התובע לגופה של הבקשה אלא חזר וטען לעניין כנגד פעולות הנתבעים כולם. לטענת התובע, "המשפט הנ " ל מנוהל לא על פסקי הדין אלא על העמדה לדין שלא כחוק וניצול כוח הממסד של נתבעת מס' 1 נגד האזרח הקטן ורק לאחר מכן על גזרי הדין של נתבע מסי 3 שהוסיף חטא על פשע וחייב בדין".

דיון והכרעה

4.    בנסיבות שנוצרו ניתנת החלטתי לגופה של הבקשה למרות העדר תגובה עניינית מצד התובע לאמור בה. למעשה, רק משום העדר התגובה לגופן של הטענות שהועלו ניתן היה לקבל את הבקשות אך למען הזהירות מצאתי לנכון לפרט ולנמק את החלטתי.

אקדים ואומר כי אני מקבלת את הבקשה ולפיכך דין התביעה כנגד השופט להידחות.

5.    סעיף 1 לפקודת הנזיקין קובע כי:

"אדם שהוא גופו בית משפט או בית דין או אחד מחבריהם, או שהוא ממלא כדין חובותיו של אדם כאמור, וכל אדם אחר המבצע פעולות שיפוט לרבות בורר לא תוגש נגדו תובענה על עוולה שעשה במילוי תפקידו השיפוטי."

כפי שנקבע לא פעם, סעיף זה מקנה לשופט בישראל חסינות דיונית מוחלטת מפני אחריות בנזיקין בשל כל פעולה (המהווה עוולה) שבוצעה במהלך מילוי תפקידו השיפוטי. עוד ישנה הסכמה כי חסינות זו לא תחול על מעשה שנעשה בזדון.

אין חולק כי החלטות השופט בגינן הוגשה נגדו התביעה ניתנו במסגרת תפקידו השיפוטי, וזאת אף אם נכונה טענת התובע - ואין בדברים אלה כדי להוות הסכמה לטענה זו - כי החלטות אלה ניתנו שלא כדין.

מובהר כי אין בהגשת תביעה כנגד גורם שיפוטי משום תחליף להגשת ערעור במסגרת דרכי הערעור הקבועים בדין. על אחת מהחלטות השופט הוגש ערעור וזה נדחה, ולא היתה כל מניעה כי התובע יגיש ערעור על ההחלטה האחרת, בדרך המקובלת ומסגרת החוק.

6.    בשים לב לתוצאה אליה הגעתי מצאתי כי יש לחייב את התובע בהוצאות הנתבע 3 בסכום של 250 ש"ח, ואלה ישולמו לטובת המדינה באמצעות הפרקליטות. סכום זה ישולם  על ידי התובע בתוך 10 יום ממועד קבלת החלטה זו  אצל התובע שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל.

ניתנה היום, ג' טבת תשע"ג, 16 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: